שומרי הסף: 6-8 אחוז מהילדים סובלים מהפרעת קשב וריכוז

דמיינו לרגע את הכניסה לאולם הקולנוע, קופת הכרטיסים, ההתרגשות לקראת הסרט, הכרטיסים המסומנים, הסדרן שמכוון למקום הישיבה, הסדר, השקט, הרוגע - כל אלו הם בבחינת שומרי סף. ועכשיו דמיינו את ההפך; רעש, כאוס, אנשים נכנסים ויוצאים ללא סדר, והכול בבלגן. התסריט הזה מתרחש אצל אדם שסובל מהפרעות קשב וריכוז, ויש במוחו הרבה רעשי רקע שלא מאפשרים לו להתרכז ולמצות את היכולות שלו.

הפרעות קשב וריכוז ידועות כאחת הבעיות הפסיכיאטריות הכי שכיחות אצל ילדים בעולם המערבי. הנתונים מלמדים ש-6-8 אחוזים מכלל הילדים סובלים מבעיה זו. הטיפול בה משולב, רב תחומי וכולל מומחים מדיסיפלינות שונות: התנהגותי, פסיכולוגי, תזונתי וסטימולנטים. ב-15 השנים האחרונות התברר, ש-50 אחוז מהילדים שאובחנו כסובלים מהפרעות קשב וריכוז יגדלו להיות מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז.

הסימנים שמאפיינים את ההפרעה שונים במקצת בין מבוגרים לילדים, אבל היום האבחנה של הפרעות קשב וריכוז לא מוגבלת רק לגיל הילדות ובתי הספר, אלא נמשכת כל החיים.

הפרעת הקשב והריכוז היא בעיה מוחית, שהרי אנחנו מתרכזים ומקשיבים דרך המוח. למעשה, עד היום הגורם הביוכימי לא ידוע, אבל חוקרים כן מצאו קשר מובהק לסוגי מזון ובייחוד סוכרים, וקשר משוער לצבעי מאכל וגם לסביבה המודרנית, שמספקת לנו המון גירויים. כך או אחרת, ברור שמדובר במצב כרוני שמלווה את האדם לכל החיים ואין היום תרופה שמרפאה אותו.

הריטלין, הקונצרטה וכל התרופות האחרות שנועדו לטפל בהפרעות קשב וריכוז נקראות סטימולנטים. כולן פועלות באופן דומה.

ההפתעה הגדולה היא שהתרופות האלה גורמות להמרצה מוחית והגברת ההפרשה של נוירוטרנסמיטרים. הפרדוקס הוא, שלמרות שהתרופה עושה היפר במוח, המצב מכניס את הילדים לריכוז. כשנותנים לילדים את אחת התרופות להפרעת קשב וריכוז, הם שקטים לכמה שעו, וכשהשפעת התרופה עוברת, ההפרעה חוזרת, לפעמים עוצמתית יותר. היעילות של התרופות נמשכת זמן מוגבל, אבל הן לא משנות את המצב.

מעבר לכך, לאורך השנים הופיעו פרסומים שונים על תופעות הלוואי של ריטלין, החל מהתמכרות, חשד לדיכאון והפרעות אכילה, וכלה בטיקים למיניהם.